פרשת משפטים
יום שבת ל' בשבט תשס"ד
פרשת "משפטים" היא ההמשך הישיר של עשרת הדברות שניתנו בפרשת יתרו, והיא מפרשת בהרחבה ופירוט את משמעות המצוות שניתנו לפניה.
כך, נמצא בתוך הפרשה את ערכי היחס לשכבות המקופחות בחברה האנושית כגון: גר, יתום ואלמנה. הקב"ה מחייב לשחרר עבד עברי בשנה השביעית – הדבר שלא היה ידוע אצל כל אומות העולם בכל תקופות שעבוד. הדבר מדגיש שוב ושוב את מקורה העליון של התורה שניתנה אך ורק מה' ית"ש ולא חוברה ע"י בני-אדם.
התורה מחייבת אותנו לשפוט משפט צדק ללא משוא-פנים בין עשיר ועני. העשיר לא יכול לתת כופר כספי כדי להימלט מהעונש : נפש תחת נפש , עין תחת עין , שן תחת שן , יד תחת יד , רגל תחת רגל, כוויה תחת כוויה, פצע תחת פצע, חבורה תחת חבורה.
כל החוקים הללו מעוגנים בספרי ההלכה שלנו כ-דיני נזיקין, והם מחולקים על פי הסוגיות הבאות:
רוצח בשגגה;
רוצח במזיד;
ארבע מיתות בית-דין;
דין האדם המוכה;
דין העבד המוכה;
שחרור העבד בתמורה להשחתת אבר מאבריו;
אבר תחת אבר;
נזק בעלי חיים מן ה-שור;
נזק הבור;
נזק הבער (המִרְעֶה);
נזק האש.
החוקים האלה – הנם עיקרי שוויון תגמול משפטי, שעומד כנגד הנקמה שהייתה נפוצה אצל בני-אדם. הנקמה לא משווה בתגמול את ה-ניזוקים, אלא מחזירה תמיד יותר מ-מידת הנזק שנעשה, כי הנקמה לא מוגבלת בחוקים ונעשית ע"י בני-משפחה, ולא ע"י ביה"ד. לכן הנקמה נאסרה בכתוב בהחלט האיסור: "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה' " (ויקרא י"ט-י"ח).
לעומת הנקמה בתורה ניתן עיקרון "אהבת הזולת" שהוא – שורש כל מצוות התורה. משום כך, חייבים אנחנו, כעם קדוש, לאהוב את בני עמנו ואת הגר; להתייחס ברחמנות לפועלים ולא לעשות נזק לזולתנו. כי הקב"ה מעל כולם, זה ישפיל וזה ירים , ואין אנו יודעים , מה יהיה מחר, כי ה' ית"ש נותן לכל איש כדרכיו וכפרי מעלליו. לכן, הבה נתרחק מהמעשים הרעים, ונתקרב למעשים הטובים בלבד, שלא נקבל חו"ח את הרע, אלא תמיד נזכה בטוב. ויהי ה' יתעלה שמו לעזרתה לנו.
ברוך ה' לעולם אמן ו-אמן.