פרשת תצווה
06 במרץ 2004
מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד) .
במגילת אסתר נשאלה שאלה:
"מַה-לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ " (אסתר ו-ו). התשובה הייתה: "וַיֹּאמֶר הָמָן
אֶל-הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ: יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת
אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ… , וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ".
בפרשת "תצווה" נמצא התשובה מה יעשה מלך המלכים הקב"ה עם האדם אשר
רוצה ביקרו.
מאחר שבפרשת "תרומה" נצטוו בני ישראל לעשות משכן
העדות, בפרשת "תצווה" יתגלה להם גם מה הוא השירות במשכן ומי הוא המשרת.
שירות (עבודת) המשכן מהוות הדלקת נר-תמיד מ-שֶׁמֶן זַיִת
זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (שמות פרק כז פסוק כ) , קטורת
תמיד ועולת תמיד.
המשרתים הם אהרן (האח הבכור של משה ולאו בניו של משה
רע"ה) ובניו – שהם כולם מקודשים
ומופשרים בעבודת המקדש, ויהיו לכבוד (מתדמים למלאכים
שהם לצורך גבוה) ולתפארת (נבדלים משאר העם בעבודת השם) ככתוב: "וְעָשִׂיתָ
בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות פרק כח פסוק ב).
לכן, הבגדים של הכוהנים מדגישים את
תפקידם הגבוה, ונמצא שמלבושם מדגיש את קשרם עם העולם האמצעי (מלאכים וגלגל הרקיע)
ככתוב: "וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ :
1) חֹשֶׁן ,
2) וְאֵפוֹד
,
3) וּמְעִיל
,
4) וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ,
5)
מִצְנֶפֶת
6) וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ
וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ-לִי" (שמות פרק כח פסוק ד). ועוד נמצא: "כְּתֹנֶת-בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ,
7) וּמִכְנְסֵי-בַד יִהְיוּ עַל-בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף
בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם" (ויקרא פרק
טז פסוק ד) .
הסדר של הבגדים הללו הולך מגבוה לנמוך
יותר מבחינת מעלתו (השווה עם סדר של עשיית המשכן), כאשר למעלה הוא:
1) חושן-המשפט עם אורים ותמים ככתוב:
"וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן
הַמִּשְׁפָּט אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות פרק כח פסוק ל).
2) האפוד
– והנה האפוד עם החשב (חֵשֶׁב הָאֵפוֹד) דמיונם כעין
גלגל המזלות במ"ח צורותיו, והחשן הוא קו י"ב
מזלות והאפוד לשאר הצורות כ"א לצד דרום וט"ו לצד צפון" (כתר-תורה עמ' 195). שתי כתפיו עם שתי אבני שהם מחלקים את הגלגל (12
שבטי ישראל כנגד 12 מזלות) לשני פנים: 6 ימניים ו 6 שמאליים , ש-ה 6 תמיד למעלה
ו-ה 6 תמיד למטה כי בזרוח חלק שוקע חלק. השניים האלה
מחולקים על ידי 4 טורים (רָבוּעַ יִהְיֶה) של אבני זיכרון ל: צומח, שוקע, גובה
הרום ושפל הרום. ו 12 אבנים כנגד 12 מזלות ו 12 שבטי ישראל.
3) מעיל
שהוא החלק החיצוני של הבגד וכולו בצבע תכלת –
כנגד רקיע השמים.
4,6) כתונת
תשבץ ואבנט שהם למטה ממנו וגם
7) מכנסי בד – כנגד העולם השפל.
5) המגבעות
או המצנפת – סימני הכהונה:
"וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת
עוֹלָם" (שמות פרק כט פסוק ט).
בימי גלות החכמים הם במקום הכוהנים בעת המשכן ובית
המקדש, וחייבים אנחנו לכבדם, כך שגם הם חייבים לשמור על כבודם שהוא – כבוד התורה, ומי שמחלל כבוד משרתיה– מחלל גם כבוד
בוראה. מי שמכבד את התורה– מכבד גם את משרתיה וגם את בוראה כאחד, ישתבח
ויתעלה שמו לעולם ולנצח נצחים. סלה. אמן ואמן.
לסיכום: כל אחד מאתנו חייב לדעת את מקומו ולעשות את תפקידו
כראוי, בפרט אם הוא מנהיג רוחני. חייב הוא להיות דוגמא טובה לבני קהילתו. עליו
לעשות את המצוות בצורה טובה ביותר וללמד את בני קהילתו לעשות כמוהו. המנהיג יכבד
את בני קהילתו ובני הקהילה יכבדו אותו. בכך נהיה עם שזוכה במנהיגים ראויים, בעלי
מעמד מכובד ומובילים את הקהילה בדרך-יושר, בדרך התורה ובמעשים טובים.
ברוך ה' המלמד
תורה לעמו ישראל, אמן ואמן.