בהנ"ו
יעקב אבינו
ע"ה ישב בארץ מגורי אביו שהיא ארץ כנען, והוא מקום נכבד וחשוב ונבחר למגורי
הצדיקים אמנם עשו הרשע לא היה ראוי לשבת בארץ המובטחת לכן הלך לדרכו שעירה כמו
שכתוב בפרשה הקודמת "ויקח
עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו וילך לו אל ארץ אדום מפני יעקב אחריו".
וישב היום ההוא
עשו לדרכו שעירה.
והסיבה שהתיישב
יעקב בארץ כנען מפני היות הארץ ההיא נתונה במתנה גמורה לאברהם סבו ולאביו יצחק
ולעצמו ולזרעו אחריו. ומצד שני היות הארץ ההיא טובה מאוד באווירה מכל הארצות.
והכוונה באלה תולדות יעקב היא קורות חיי יעקב.
שלוש סיבות
הביאו את בני יעקב לשנוא את אחיהם יוסף :
1) יתרון אהבה ליוסף יותר מהם (עשה לו כותונת פסים) מזה אנו למדים
שאסור להורים להעדיף אהבת אחד הבנים על השני שזה מביא ושנאה וקנאה .
2) החלומות שהיה חולם ומספר
אליהם ככתוב : (ויוסיפו עוד לשנוא אותו).
3) ויביא את דיבתם רעה לאביהם.
החלומות שחלם
יוסף:
חלומו הראשון : הוא שראה אחד עשר אלומות משתחווים לאלומתו מורה ומראה
שמסיבת התבואה והאוכל ישתחוו ויכנעו לו אחיו.
חלומו השני :
שראה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו שפתרונו שאביו ואמו ואחד עשרה אחיו
ישתחוו לו והחלומות התגשמו למרות המזימות של אחיו לחסל אותו והקב"ה קלקל
מחשבתם והפר עצתם ככתוב: "עוצו עצה ותופר כי
עמנואל" והכל ביד אלוהים.
לאחר שנמכר יוסף
לישמעלים לקחו כותונת הפסים אשר הייתה עליו וצבעו אותה
בדם עזים כדי לרמות את אביהם ולומר לו חיה רעה אכלתהו הוא התאבל עליו כל ימי חייו
עד שראה אותו במצרים ומאז שהתאבל עליו סרה מעליו הנבואה כי הנבואה לא תשרה בעת
שהאדם עצוב.
הישמעלים מכרו
את יוסף לשר הטבחים ושר הטבחים התייחס אליו טוב, לא הרע לו, לא העביד אותו בפרך,
להפך הוא הטיב עמו והמשילו על כל בתו ונתן בידו כל אשר לו כי השם נתן לו חן וחסד
בעיני כל רואיו ואנו רואים מהכתוב גדולת מעלת יוסף וממשלתו בבית אדוניו כי כל אשר
יש לו מזהב ומכסף ובגדים נתן ביד יוסף וברשותו, שהיה נאמן ביתו.
הניסיון הגדול
שהתנסה בו יוסף הוא הפיתוי של אשת השר לשכב אתה ורצתה לשדל אותו בכוח לעשות את
הזימה הזו ובכל זאת כבש את יצרו וחרף את נפשו למות ולא רצה לעשות את המעשה המגונה
הזה, והכתוב הזכיר סמוך למקרה הזה שכיבת יהודה עם תמר להראות ההבדל בין שני האחים
יוסף וגבורתו ויהודה וחולשתו שדרש לשכב עם תמר מרצונו.
חכמנו אמרו :
החכם
הוא שרואה את הנולד.
הגיבור
הוא הכובש את יצרו.
העשיר
הוא השמח בחלקו.
מחכמתו ידע
לפתור את חלומות שני השרים הוא ראה את הבעת פניהם שהם בדאגה ויש להם מועקה לאחר
ששנהם חלמו חלום באותו הלילה והוא הצליח לדובב אותם שיספרו את חלומותהם
באומרו לאלוהים פתרונות.
וזאת אומרת
הפתרון ביד בשי"ת ואל כל מי שיחפוץ השם יתננה, כי המתנות ייתן אותם השם למי שירצה ודעו לכם שהחכמה
ופתרון החלומות לא מצד הגוף אלא מצד הנפש ונפש העני כנפש העשיר. "כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה".
ברוך ה'
לעולם אמן ואמן
הרב אברהם גבר
יום
שבת כ"ו בטבת תשס"ג
20
בדצמבר 2003
בפרשות הקודמות ראינו על בשר אבותינו הקדושים אברהם ויצחק
ע"ה את החשיבות שהקדישו אומות העולם לכבוד אשת-איש הזולת. אפילו אבימלך מֶלֶךְ גְּרָר
טען לאברהם אבינו ואמר לו: מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי
לָךְ כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר
לֹא-יֵעָשׂוּ (בראשית כ-ט). וגם אחר כך בתולדות יצחק שוב ראינו מקרה דומה,
ככתוב: וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ
מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת-אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ
עָלֵינוּ אָשָׁם (בראשית כו-י).
מכאן ידענו, שמצווה "לא תנאף" היא מצווה שכלית,
ואפילו לפני מתן תורה היא הייתה ידועה אצל אומות העולם.
בפרשת "וישב" גם יוסף
הצדיק ע"ה שמר על כבוד אשת איש ככתוב: "וַיְמָאֵן
וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל
אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי: אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי
וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ
וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטאתי לאלהים". (בראשית לט-ח,ט).
ואלו קיים הבדל גדול בין קראים ורבנים בפירוש עניין הניאוף.
אצלנו הקראים אין הבדל בין אם מדובר באישה נשואה
(צורת ניאוף) או פנויה וגרושה (צורת זנות) – כל המעשים אלו אסורים בהחלט. מה גם שאנו רואים באשת איש - אישה
נשואה אפילו שהיא גויה. אצלנו קיימת גם אישות לגוי, הוא חיי וקיים: גם במצוות
השבת, בענייני ממון, וכן – בעניינים אחרים הנוגעים להתנהגותנו כלפי עמים אחרים. אין אצלנו
גוי-שבת, לא נמצא זלזול כלפי אומות עכו"מ בהלכה הקראית.
פרי של ההתייחסות הנ"ל
ניתן לראות בתולדות עם ישראל בגלות. בגלל ההתנהגות הישרה עם אומות אחרות אבותינו הקראים
זכו בכבוד רב. ולעומתנו הרבנים בהתנהגותם המסולפת כלפי נוכרים תמיד נרדפו ע"י
הגויים. מה גם, שבגללם ספגו לפעמים גם הקראים, וזה עקב לכלוך שהוציאו על שם ישראל
אחינו הרבנים בכל המדינות.
סיכום: גם
בא"י וגם בגלות עלינו לשמור על היושר והצדק. אל תשכחו כבוד אבותינו הקדושים,
אל תלמדו מאחינו הרבנים התנהגות מסולפת כלפי אחרים, ככתוב: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם
יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים
הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהיכם (ויקרא יט-לד).
תהיו ישרים וצדיקים כמו שהייה יוסף הצדיק , ואז נזכה בברכה שהוא זכה בישוב זרים,
ככתוב: "וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף וַיֵּט
אֵלָיו חָסֶד" (בראשית לט-כא).
וברוך ה' הנותן
שכר טוב לצדיקים. אמן ואמן!