פרשת "בא אל פרעה "

מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד)

עשיית אותות היא הכרח ומבוא גדול לחידוש העולם. משום כך, הדגיש הכתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה "

(שמות יב-ב) – רמז לכך שבאותו החודש נברא העולם. ומצד השני גם מעשי יציאת בני-ישראל ממצרים הנם מסוג מעשי בראשית ,

ז"א –הוויית (בריאת) דברים יש מאין כנגד דרך הטבע .אנו רואים ברור את ההתגשמות של אותות הללו בכינון עשר המכות, בהן נענשו פרעה וכל המצרים

ככתוב: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם " (שמות ז-ג) – ז. א. שבהוויית עשר המכות

וביציאת בני ישראל משעבוד מצרים , הקב"ה מוכיח לפרעה , למצרים ולכל העולם שהוא ית"ש מהווה את היקום ואין שום כוח אחר בעולם

(כוחות הטבע ששלטו בהן כביכול חרטומי-מצרים) שתוכל לעמוד כנגדו . אפילו חכמי מצרים הודו בזה ואמרו: "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמיִּם אֶל-פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא (שמות ח-טו).

מצד שני הקב"ה עשה שפטים באלוהי מצרים ככתוב: " וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם

וְעַד-בְּהֵמָה וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' " (שמות יב-יב). ועשר המכות גם הן רמז לשפטים הללו.

כך מכת הדם ומכת הצפרדעים – רמז של משפט על הנילוס (כאחד מאלוהי מצרים), ש-מימיו נהפכו לדם ומתוכו יצאו צפרדעים .

ועצם זבח-פסח גם הוא – משפטו ית"ש על מזל טלה , כיוון ובני-ישראל נצטוו לזבוח פסח דווקא מהצאן ומהבקר

(וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם) שזביחתם – הייתה תועבת מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא

נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַה' אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת-תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ " (שמות ח-כב) –

כלומר צאן ובקר נחשבו קדושים אצל מצריים (כעין הפרה בהודו) שמסיבה זו הם לא אכלו בשר (זוכרים מה שהיה בין יוסף ואחיו)

ככתוב: "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוֹכְלו הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת-הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי-תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם " (בראשית מג-לב) .

מכת החושך – היא מכת גלגל שמימיי שהיה אז אלוה לרוב אומות העולם (דרך אגב גם מזכיר לנו מעשי בראשית: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר " (בראשית א-ג) ) .

בשאר המכות נמצא גם דמיון למעשי בראשית : כשם שבהדרגה נבראו חי צומח , חי אילם וחי מדבר – כך היה גם סדר מכות במצריים ,

שהוא ית"ש הכה את החי הצומח ע"י ברד ו ארבה , את החי האילם ע"י כנים , דבר , שחין, ואת החי המדבר (בכורות) .

כל זה מוכיח לעולם שהוא ית"ש יכול גם להוות (לברוא) וגם להפסיד (לחסל) את היקום ; ו-לכן חייב האדם תמיד לפשפש במעשיו

ולחזור בתשובה כדי לזכות בהוויה ולא בהפסד (בטוב ולא ברע) .

ברוך ה' לעולם , אמן ואמן .