פרשת אמור
יום שבת
י"ח באייר תשס"ד
08 במאי
2004
מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד)
בפרשות הקודמות למדנו על מהות הקדושה;
ובהמשך פרשת אמור מפרטת את מעלות (מדרגות) הקדושה[1], ככתוב :
"כִּי אֲנִי ה’ מְקַדְּשָׁם" (מסיים כל עניין הפרשה); והם מסודרות לפי
קדושת המקום:
1)
כוהן גדול – ייכנס לדביר פעם בשנה (מעלה א' של קדושה);
2)
כוהן משוח – ייכנס להיכל (מעלה ב' של קדושה);
3)
כוהן עם מום – ייכנס לחצר
המזבח (מעלה ג' של קדושה); בו נאכלו קדשי-קדשים, חטאות ואשמות (שלא הובא דמם אל
הקודש פנימה) ודומיהם; בו אוחסנו בגדי הכוהנים;
4)
משפחת כוהנים – ייכנסו לחצר
הפנימי (מעלה ד' של קדושה); בו נזבחו קדשי קדשים ושם בושלו;
5)
כוהן
וכלל בני-ישראל – ייכנסו לחצר
החיצוני (מעלה ה' של קדושה), בו נזבחו ונאכלו הפסח והשלמים;
כאן, בהתחלתה הפרשה מבארת את החובות
והזכויות של כלל הכוהנים: "אֱמֹר
אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא פרק כא פסוק א); והסיבה לכך
היא: "קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא
יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת-אִשֵּׁי ה’ לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם
וְהָיוּ קֹדֶשׁ" (פסוק ו). לכן, יפורטו כאן חובות וזכויות הכוהנים:
א. הכהן
הגדול, שהוא במעלה
הראשונה מכל הכוהנים, ככתוב: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק
עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ לִלְבֹּשׁ
אֶת-הַבְּגָדִים" (פסוק י), יש לו מצוות וזכויות בהתאם למעמדו הגבוה, והם
יפורטו בפסוקים י-טו.
ב.
הכהן עם מום – המעלה השניה בקדושתו,
ככתוב: "אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב
לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו" (יז). והמומים הם 12: 1) עִוֵּר 2)
פִסֵּחַ 3) חָרֻם 4)שָׂרוּעַ 5) שֶׁבֶר רָגֶל 6) שֶׁבֶר יָד 7) ִבֵּן 8) דַק 9)
תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ 10) גָרָב 11) יַלֶּפֶת 12) מְרוֹחַ אָשֶׁךְ. לֶחֶם אֱלֹהָיו
מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן-הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל: אַךְ אֶל-הַפָּרֹכֶת לֹא
יָבֹא וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ" (כב-כג).
ג. הכוהנים
וכלל העם ב-הקרבתם את קורבנותיהם, ככתוב: "כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יִקְרַב
מִכָּל-זַרְעֲכֶם אֶל-הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַה'
" (כב-ג), ובאוכלם –
המעלה השלישית.
ד. אִישׁ
מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב - בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר
(ד).
ה. אִישׁ
איש אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל-שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא-לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר
יִטְמָא-לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹ.
ו. וְכָל-זָר – לֹא-יֹאכַל
קֹדֶשׁ.
אחרי פירוט מעלות הקדושה בהתאם למעמדם
האישי, מבאר לנו הכתוב את מעלות הקדושה בקורבנות. מהם שיקדישהו האדם
אל הכוהן, מקצתו חרם, ומקצתו קדש – יתחלקו ל 10
מעלות:
1)
חטאות – דמם ייכנס אל אהל-מועד;
2)
עולות – כולן למעלה;
3)
מילואים;
4)
פסח;
5)
תודה;
6)
נדר;
7)
נדבה;
8)
שלמי המצווה;
9)
בכור פטר-רחם;
10) בכור עדר.
בפרק כ"ג
יפורטו מעלות מועדים לפי קדושתם:
א. יוֹם
הַכִּפֻּרִים;
ב. שבת - שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת
שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ (ג);
ג. מִקְרָא-קֹדֶשׁ - כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא
תַעֲשׂוּ (ד-ח);
ד. חולי
המועד.
בפרק כ"ג ידובר על קורבנות מן
הצומח: שֶׁמֶן זַיִת זָךְ
כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת - שְׁתַּיִם
מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן +
לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַה' (ח). במקומות
אחרים יבאר לנו הכתוב גם חוקי: עמר, שתי-הלחם, ראשית דגן ותירוש ויצהר, ראשית
בכורי האדמה, ראשית עריסות, שלוש מעשרות, קֹדֶשׁ הִלּוּלִים (בשנה החמישית
ייאכל), והם יתחלקו לשלושה חלקים:
א. קֹדֶשׁ קָדָשִׁים –
ייאכלו בחצר המזבח;
ב. קדשים –
ייאכלו במקדש;
ג. קדש –
ייאכל בכל הארץ.
סיכום: יש מצוות לכוהנים, יש – לכלל
בני-ישראל, יש מצוות תלויות במקום (כגון בא"י הקדושה) או בבית המקדש, ויש
מצוות לעתים מיועדות (מועדים, שבתות וכו'). לכל המצוות הללו יש כוונה וסדר, כי אין
מוקדם ומאוחר בתורה. לכן, חייבים אנו ללמוד את משמעותן האמיתית של המצוות (כי
הקב"ה חנן לנו שכל), לשמור ולעשות אותן כל אחת ואחת לפי משמעותה ויעודה. מה
שמותר לכוהן הגדול, אסור לשאר העם, מה שמותר למלך, אסור לאחרים, מה שאסור לעשות
בשבת מותר לעשות בימי חול. אם נלמד את משמעות המצוות ונקיימן, בע"ה נזכה לקבל
את שכרן, שהוא השכר הרוחני – נצחיות הנפש
הטהורה שבתוכנו. הנצחיות הזאת היא ההצלחה האחרונה שנתנה לבני-האדם הקב"ה,
יתברך וישתבח שמו לעד ולנצח נצחים , סלה!
ברוך ה'
לעולם אמן ואמן