פרשת ויצא יעקב
ש"ק י"א בכסלו תשס"ד
מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד).
מאחר שבפרשיות הקודמות נערך דיון
בתולדות ישמעאל ועשו, שתי האומות, אשר יצאו מזרע אברהם ויצחק אבותינו הקדושים
ע"ה, ולא נכללו בתוך עם ישראל, בפרשת "ויצא" נתמקד בתולדות יעקב אע"ה שמזרעו יצאו 12 שבטי ישראל, והם – המשכו של זרע
אברהם ויצחק אבותינו הקדושים ע"ה.עלילת פרשת
"ויצא" הינה סיפור נדודיו של יעקב אע"ה,
אשר ברח מאחיו יצחק לאחי אמו, לבן בן נחור, ושם נשא את בנותיו
רחל ולאה יחד עם שתי אמהותיהן בלהה וזלפה לנשותיו.
מארבעת הנשים הללו נולדו לו תוך 7 שנים 12 בנים, והם – אבות 12 שבטי ישראל, כדלקמן:
|
יעקב אבינו ע"ה |
|||||||||||
|
אימהות לאה |
אימהות רחל |
||||||||||
לאה
|
זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ
|
רחל |
בִּלְהָה
שִׁפְחָתָהּ (מבנות אשור) |
||||||||
|
ראובן |
שמעון |
לוי |
יהודה |
זבולון |
יששכר |
גד |
אָשֵׁר
|
בנימין |
יוסף
|
דן |
נפתלי |
פרשת "ויצא" החלה מעניין "סולם
יעקב" אבינו ע"ה, שעומד במרכז הפרשה כולה, והוא חלום נבואה, אשר ראהו
יעקב אע"ה, ככתוב: "וַיַּחֲלֹם
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: וְהִנֵּה
ה' נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח-יב).
המושג "חלום נבואה"
כולל שני מושגים חשובים, והם: נבואה וחלום.
בעניין הנבואה
נחלקו החכמים.
הראשונים מנו 6 מעלות הנבואה, והם:
1.
–
פה אל פה (מעלת משה רע"ה),
2.
–
רוח הקודש,
3.
–
השגת כבוד ה' בחוש השמיעה (מעלת
שמואל הנביא ע"ה),
4.
–
כשכבוד ה' מושג במראה הנבואה
ר"ל בחוש הראיה והשמיעה יחד,
5.
–
ראית מלאך,
6.
–
חלום הנבואה. וסימנם –
פ'ר'כ'מ'מ'ח'.
אולם חכמינו האחרונים
בטלו שתי מעלות, המיוחסות לחושים הגשמיים (ראיה ושמיעה) (ה-ג' וה-ד')
ויחסו את הנבואה לכוח-הדמיון בלבד: "כל מה שיושג
אינו רק במראה הנבואה…אמנם מראה בלי
חלום לא תמצא" (ס' עץ חיים, עמ' קי"א).
נשארו אפוא רק 4 מעלות, והם:
1. רוח הקודש, 2. – חלום, 3. – מראה, 4. – פה אל פה.
טעם
מילה חלום – "חיזוק", כי באמצעות החלום מתגברת פעולת הכוח המדמה,
שהוא כנזכר בפרשת "בראשית": "שולט בטבע כל אדם, והוא להט החרב המתהפכת. הוא שמונע את שכל האדם מלצאת מן הכוח אל הפועל, וזהו שמירת דרך עץ החיים." (פרק 8 "שמירת גן עדן ע"י הכרובים ולהב החרב
המתהפכת").
סוגי חלום נתבארו בספר
"עץ חיים",
והם: 1. חלום הדיוט; 2. חלום צודק; 3. חלום הנבואה.
חלום יעקב אע"ה הינו חלום הנבואה, ובו לא ניתן לחולם לראות את הדבר
הנדון בעצמו, אלא המתדמה לו בלבד (ע"י כוח
הדמיון).
באשר לחזיונות הנבואה, יש מהם
שמופיעים באופן מפורש, ויש שנאמרים במשל, כאשר:
1.
פירושם בא עמם;
2.
נאמר המשל לבד, וירב הנמשל.
משלי הנבואה באים על שלושה פנים:
1)
כל פרטי המשל מורים על כל פרטי הנמשל;
2)
כל אחד מחלקי המשל מורה עניין מיוחד זולתי מה שמורה
האחר, ויהיה המשל אחד נושא עניינים רבים חלוקי הפנים;
3)
אין כל סיפור המשל מורה לנמשל, שנרמז רק בראש המשל או
באמצעיתו או בסופו.
חלק מחכמינו ע"ה הכלילו
את חלום יעקב אע"ה בסוג השני, בו כל אחד מחלקי המשל
מורה לעניין מיוחד. לכן, קיימים פירושים שונים לחלום יעקב אע"ה, כדלקמן:
1)
במראה "סולם מוצב ארצה" נמשל קשר
תמידי בין הקב''ה ובריותיו
– ר"ל הקשר בין העולם העליון לבין העולם השפל (השווה עם מראות ישיעהו ויחזקאל הנביאים), בו אופני היסודות (הרכבת גופים) מושפעים
מהעליונים בצורותיהם (השכלים הנבדלים=מלאכים), שכל הכוחות משתלשלות עד לשמיים ומורים לנמצא אחד יתש"ל, ממנו שופע כל הנמצא;
2)
"מלאכי אלהים"
מורה ל:
א. "עולים" – המשתדלים מבני אדם לעלות בסולם
ע"י שכלם בצאתו מן הכוח אל הפועל, "יורדים" – מה שמשיגים המשתדלים
הנ"ל ומורים לבני אדם;
ב.
מין המלאכים (שרפים) המתקרב אל האדם להוציא שכלו לפועל.
3)
"הסולם"
– הוא המלכות, וה-"מלאכים" (העולים והיורדים
כאחד) – הם כת הנביאים שהם המעולים מבני אדם ומגיעים אל שלמות מן מעלות ההשגה;
4)
"סולם"
– הינו בית המקדש, ו-"מלאכי אלהים" – הנם
הנביאים;
5)
"סולם"
– הוא סיני, מלאכי אלהים – הם משה רורע"ה,
אהרן וזקנים;
6)
"סולם"
– הינו בית המקדש, ו-"מלאכי אלהים" – היא
עליית תפלת המתפללים וירידת תשובתם.
לסיכום: לפי הפירוש האחרון, התפילה היא סולם מפני שבאמצעותה אדם בכוונתו השלמה יכול
להתעלות ממגבלותיו ולהתרומם מעלה-מעלה בשנותו שלב אחרי שלב לדרגות נעלות.
לצערנו ובעוונותינו הרבים נאספו מבינינו כלל מעלות הנבואה הנ"ל, ונשאר לנו רק
החלום הדיוט והחלום הצודק, ככתוב בספר איוב: "וְחִתַּתַּנִי
בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת
תְּבַעֲתַנִּי" (ז-יד), וגם המעלה הזאת היא – מתנה מהקב"ה ולא באה בכוונותינו אנחנו. מה שנשאר בידנו היום כדי
להיות בקשר תמידי עם הקב"ה – זה התפילה.
אי לכך, אם ע"י תפלה נהייה בקשר תמידי עם
הקב"ה ונתייחס בכבוד וביראה למקום קדושתו, ככתוב: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר
מַה-נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים
וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח-יז), גם ה' ית"ש ישגיח עלינו
ויקיים את מה שכתוב בפרשה זו: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ
וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ
בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" (בראשית כח-יד).
ְבְּרוּכִים אַתֶּם לַה' עֹשֵׂה שָׂמַיִם וָאָרֶץ: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה'
וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם
הַלֲלוּ-יָהּ: (תהלים קטו-טו).
ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.