מאת החזן אברהם כפלי

בפרשת תרומה בני ישראל נצטוו על עשיית המשכן (וכן גם בית המקדש או בית הכנסת שהוא מקדש מעט של ימינו

וקדושת היכלו שווה לקדושת חצר המשכן) . הואיל והבטחת השם ית' לא תתקיים כי אם ב-שכון הכבוד בתוכנו אנו ,

חויבו בני-ישראל לעשות המשכן , שהוא – רמז לייחוד השם ית' כמו שהוא - אחד , כך גם המשכן (או מקדש) אחד ,

והכהן הגדול אחד ; וכל עם ישראל מאוחדים בדעת אחת .

ומכיוון ששום דבר בעולם הזה לא נעשה בעצמו חוץ מ-לוחות הברית , שהם – אות לאמיתת התורה , נאמר לבני ישראל :

"וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי " (שמות כה-ב) . הכוונה , שכל המשכן חייב להיעשות

עם תרומות כלל הציבור , ולא על תרומת בן אדם אחד ; והתרומות הללו ייעשו בחשק ואהבה (אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ) , ולא בדרך חיוב .

אם נעיין ב-ציווי עשיית המשכן , באופן שנצטווה בו משה רבנו ע"ה בהר סיני בתוך ארבעים יום וארבעים לילה,

נמצא סדרו ותיקונו בעולם השפל כסדר ותיקון שבעולם העליון , כלומר סדר תיקון המשכן מלא רמזים עצומים

לסדר העולם העליון והעולם האמצעי :

1) עשיית ארון הקודש ;

2) עשיית הכפורת עם שני כרובים שהם - מלאכים ;

3) עשיית הפרוכת : "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים"(שמות כו-לג);

4) שלחן הפנים ולחם הפנים ;

5) מנורה עם 7 קנים ;

6) 10 יריעות המשכן ;

7) 11 יריעות עזים ;

8) 50 לולאות , קרסים וקרשים למשכן ;

9) בריחים .

10) חצר המשכן – עולם הוויה והפסד .

לכל זה יש סדר מופלא :

עולם עליון –

ממלכתו של בורא העולם

ארון העדות

כרוב

פרוכת

עולם אמצעי

(השמש , הירח והכוכבים)

שלחן ולחם הפנים מנורה עם 7 קנים

מקום עד פתח המשכן-מקום העשרים

חצר המשכן –

עולם הוויה והפסד (העולם השפל)

העולם כולו קשור זה בזה כנרמז במראה סולם יעקב אבינו ע"ה , בו בעלי מעשים טובים עולים למעלה .

לכן עניין תרומה חשוב הוא קודם כל לאדם עצמו , כי באמצעות תרומתו האדם מקבל ברכה מהקדוש ברוך הוא עד בלי די.

לכן השוו חכמינו ע"ה דרך משל את הברכה עם צמר הכבשה . ככל שגוזזים את הצמר יותר , הוא מטיב לצמוח . כך גם הצדקה

והתרומה נותנת לבעלה הצלחה וברכה : גופנית (חומרית) שהיא – בעולם הזה ; ורוחנית (נפשית) – שהיא בעולם הבא והיא חשובה מכולן ,

כי היא היא הקרן הקיימת לעולמי עד , קרן לנצח . לא ייקח איש אתו לא כסף ולא זהב . רק מעשיו הטובים , צדקות ותרומות יקנו

לו זכות בעולם הבא ככתוב : "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי-לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ: (ישעיה פרק נד פסוק יד) .

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד-עוֹלָם : (ישעיה פרק לב פסוק יז) .

ברוך ה' לעולם , אמן ואמן .