פרשת "וילך"
יום שני
כ"ז אלול תשס"ד
מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד)
מאחר,
שבפרשה הקודמת משה רוע"ה הציב (נצבים) את כל בני ישראל לפני אוהל מועד לכרות אתם ברית האמנה;
בפרשת "וילך" ראש הנביאים מיידע אותם, שהוא בעצמו לא יוכל להיכנס אתם
ארצה, וזה משני טעמים:
1)
כי
הזדקן: "בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא-אוּכַל עוֹד
לָצֵאת וְלָבוֹא" (דברים פרק לא פסוק ב);
2)
כי
הקב"ה אל חיי וקיים והוא יתש"ל בעצמו יעבור
לפניהם ויילחם עם אויביהם: "ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא
עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם" (שם ג).
"אולם
ידוע לי, שתצטרכו מנהיג שיביאכם ארצה, – אומר ראש הנביאים ע"ה, - לכן, הנני מפקיד את יהושע בן נון,
והוא יעבור לפניך במקומי.
משה רוע"ה
קורא ליהושע ומחזק אותו בעיני כל העם בהבטחה המיועדת לו:
"חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם:" (שם ז) – אתה תבוא ותנחיל את הארץ לעם ישראל
בעזרתו של הקב"ה, והוא יתש"ל יעזור לך כל ימי
חייך.
שימו לב, דווקא לפני מועד שמחת
תורה, אנחנו קוראים את הפרשה, בה הקב"ה מצווה לקבץ את כל העם לבית הבחירה,
גדולים וקטנים, וזה כדי להרגילם לירא את השם הנכבד והנורא, וכדי להודיעם כיצד
יתנהגו למען היותם יראי השם יתש"ל על פי מורא
האבות.
כשכל ישראל התייצבו לפני אוהל מועד,
הקב"ה מקדים את שירת "האזינו" ומראה לבני ישראל, שבניהם בעתיד יהיו
אמורים לחטוא. לכן, יתקיימו עליהם כלל היעודים הרעים, למרות שאחר כך יינחמו לשוב,
ואחרי שובם הקב"ה ישגיח עליהם ויהיו נושעים בשמו ית"של
תשועת עולמים.
למרות הודעת השם ית"של, שימרדו בני ישראל בו אחרי בואם ארצה, ככתוב:
"וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים
אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם" (דברים פרק לא פסוק כ), כעת הקב"ה מביא אותם לארץ
המובטחת, "כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי" (דברים
פרק לא פסוק כא), כי במקום הזה יש מידת דין ורחמים.
זוהי הסיבה, שבגללה בשירת "האזינו" (הפרשה הבאה) הקב"ה מעיד את
השמים ואת הארץ בדברי בריתו עם בני ישראל, שכורת היום.
השמים והארץ יהיו עדים בבריתו, והם
יהיו בעתיד האמצעים (הכלים), בהם יעניש הקב"ה את בני ישראל, ככתוב:
"וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל-רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת
וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל" (דברים פרק כח
פסוק כג), וזה עד שבעזרת ה' תבוא עלינו הגאולה.
לסיכום:
פרשת "וילך" יחד עם פרשת "נצבים" – הן הקדמה לפרשת "האזינו" שהיא
ברית עדות בין הקב"ה לבין בני ישראל, כאשר העדים של הברית הזאת – השמים והארץ. העדים הללו מביאים ברכה על
מעשיהם הטובים, וקללה וגירוש על מעשיהם הרעים. לכן חייבים בני ישראל תמיד להיות
כפופים למצוות התורה, ואז יזכו בע"ה תמיד בברכה.
בְּרוּכִים אַתֶּם לַה’ עֹשֵׂה שָׂמַיִם וָאָרֶץ:
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה’ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם:
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ וְלֹא כָּל-יֹרְדֵי
דוּמָה:
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם הַלֲלוּ-יָהּ:
(תהלים פרק קטו פסוק טו-יח).
ברוך ה' לעולם,
אמן ואמן.