פרשת ויקהל
יום שבת
כ"ח באדר תשס"ד
20 ב-מרץ
2004
מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד )
תוכן פרשת
"ויקהל" נובע מטעם המילה הנ"ל. בפרשה זו אסף משה רע"ה את כל
עדת בני ישראל על מנת לקחת מהם תרומות לשם הקמת המשכן. התרומות תהיינה שני סוגים:
1) אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ
לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות פרק כה פסוק
ב , פרשת תרומה ) – תרומות אלו
מוגשות ע"י אנשים מיוזמתם, בלי קריאה. אנשים אלו נקראים כאן נדבי-לב;
2) וְנָתְנוּ
אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'
בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם (שמות פרק ל', פסוק יב' , פרשת כי תשא) , כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים
שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה ' : הֶעָשִׁיר
לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט (שם י"ד) – ואלו הם תרומת-חובה.
הסוג הראשון של תרומה (שהוא נדבה) עדיף הוא על הסוג השני (שהוא חובה). גם
השכר שלה יותר מהראשונה:
1) בתרומת נדבה – ברכה מאת ה' עד בלי די;
2) בתרומת חובה – כפרת
נפשות, שלא יהיה חס וחלילה נגף באדם ובבני משפחתו.
למרות שסוג
התרומה הראשונה (ברצון) עדיף מן השני (בחיוב) – לא יחשוב האדם שבתתו את
תרומת-נדבה פטור הוא מן תרומת-חובה, אלא קודם כל ייתן את תרומת חובה, שהיא כופר
נפשו ונפשות ביתו, ואחר כך ייתן את נדבת ליבו (שהיא עבור הברכה ).
אנו נראה בפרשה זו גם, שתרומה תילקח מהגברים ומהנשים גם יחד: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל- הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב
לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז
כָּל-כְּלִי זָהָב" (שמות פרק לה פסוק כב) – כי כל התכשיטים
הללו מיועדים הם לשימוש נשים (חח – עדי באף, וכומז – הוא עדי הרגל),
ואף ממראות נשים, שהתייפו בהן, ככתוב: "וַיַּעַשׂ אֵת
הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת
בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת " (שמות פרק לח פסוק ח).
חכמינו ע"ה אמרו, ש-ממימי הכיור הייתה בדיקת הנשים להבדיל בין עובדות
אלוהים לאשר לא עובדות. ועוד אמרו חז"ל, ש-כל העדים והאבנים היקרות שנתרמו
עבור המשכן הושאלו מהמצרים: "וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל
עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב
וּשְׂמָלֹת : ו-ה ' נָתַן אֶת-חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם
וַיְנַצְּלוּ אֶת-מִצְרָיִם " (שמות פרק יב פסוק
לה-לו) - ובכן ממילא היו התכשיטים הללו שייכים לו ית"ש.
מזה אנו למדים ש-כל התרומות שאנחנו נותנים לו ית"ש,
הן מן הברכה שנתן לנו הקב"ה, ולכן הן מיועדות לו ית"ש
–
כי זה מ-שלו, והוא הוא ית"ש הנותן לנו תמורת מה
שהחזרנו לו פי כמה וכמה, ולאו דווקא רק מבחינה גשמית, כי גם מהבחינה הרוחנית (שכר
העולם הבא, שהיא חשובה יותר).
ה' ית"ש
לעד יזכה אותנו להתענג בשתי הברכות (בעולם הזה ובעולם הבא) יחד.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.