"פרשת ויחי יעקב"

יום שבת י"ז טבת תשס"ד

10 בינואר 2004

מאת החזן אברהם כפלי

פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. לכן, נמצא בתוכה את נבואת יעקב אבינו ע"ה על הדברים שעתידים להתרחש לבני-ישראל

באחרית הימים (כשיתיישבו בארצם),וכך היה תוכן דבריו:

1) ל- ראובן בכורו: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז: פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה:"

– פירוש הפסוק נמצא בדה"י ככתוב: "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף

בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִתְיַחסׂ לַבְּכֹרָה" (דברי הימים א ה-א).וא"כ:

2-3) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחדד כְּבֹדִי…אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל:" (בראשית מט-ג,ד)

– בגלל שמזגם חם ועלולים להזיק לאחרים במיוחד כשנמצאים ביחד, תקנתם היא הפרדתם (הפרדה ביניהם), שחלה בחלוקת ארץ ישראל לשבטים:

גורל עריו של שמעון נפל להיות מפוזרות בין נחלת יהודה שנקרא בשם יעקב; וללוי לא נתן נחלה כמו לשאר שבטי ישראל,

אלא נתנו לו 48 ערים המפוזרות בין שבטי ישראל.

4) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֵיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (בראשית מט-ח) – שהיה תמיד נוסע ראשון ואויביו נסו מפניו.

טעמו והגיונו ידועים מפסוק אחריו:

"לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מט-ח) – שמחלציו יצא דוד המלך

(גור אריה) ולא תסור המלוכה מזרעו עד בוא המשיח.

5) זבולון – הקדימו הכתוב מיששכר בגלל שהוא היה בעל מלחמות: "זְבֻולוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת" (שופטים ה-יח)

ועל כן באר תחומו בחוף הים, שהנו מקום מסחר ומלחמות; וזה הפך אחיו יששכר.

6) יששכר – שאוהב מנוחה: "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד" (בראשית מט-טו)

– ז"א לתת מס למלך ישראל שלא יצא למלחמה ומפאת זה שהייתה לו מנוחה וארצו שמנה נטה שכמו לסבול עול הלימוד.

7) דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (בראשית מט-טז) – למרות שהיה בן שפחה, היה לו דגל מעצמו בתוך שבטי ישראל,

ויצא ממנו שמשון הגיבור (יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ) ששפט את ישראל כבן הגבירות.

8) גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ (בראשית מט-יט) – שאם יבוא פתאום גדוד (קבוצת לוחמים), הוא מתעורר מהר ומנצח: "וְהוּא יָגֻד עָקֵב" (שם).

9) מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ (שם) – שעידוני ארצו ראויים למלך.

10) נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה (שם כא) – כמו שאילה לא מזיקה לחיות אחרות, כן גם נפתלי – אין לו תגרת אויב ומשולח לארצו.

"הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר" – רמז לדבורה. (האם שבט שלם מתואר באמרי שפר בגלל דבורה? רמזים כאלה אינם מתקבלים.

11) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן (שם) – למרות שהוא בן כשאר השבטים, הנו פורת שני שבטים, שהם – אפרים ומנשה.

בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר למרות שהיה יפה-תואר ובנות צועדות על החומה לחזותו, הוא היה כובש יצרו כנגד ראובן ויהודה.

תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו – רמז על יהושע שיהיה מאפרים וגדעון ממנשה.

12) בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף – שהוא כמו זאב הולך אחרי אריה ואוכל מ-טרפו, כך גם בנימין הולך אחרי יהודה, שמלכות בית יהודה

הייתה יהודה ובנימין. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל – הבוקר רמז לזמן שאול (תחילת מלכות ישראל),

והערב – רמז למרדכי – שהוא זמן הגלות.

כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר – כנגד המערכת העליונה:

יעקב (מערכת העליונה)

אימהות לאה

אימהות רחל

לאה

זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ

רחל

בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ

ראובן

שמעון

לוי

יהודה

זבולון

יששכר

גד

אָשֵׁר

בנימין

יוסף

דן

נפתלי

מנשה

אפרים

ברוך ה' לעולם. אמן ואמן.