פרשת צו
יום שבת
י"ב בניסן תשס"ד
3 באפריל
2004
מאת החזן אברהם כפלי (אשדוד)
בפרשת ויקרא
ביאר הכתוב את מהות העבודה במשכן ותאר אופן הקרבת העולה שהיא קורבן-יחיד. שם למדנו גם את סוגי-הקורבנות והם:
קורבן נדבות ושלמים (זבחים), קורבן החטאת והאשם. כל אלה מוקרבים לפי רצונו של
מקריב, ללא זמן קבוע להגשת קורבנו.
בפרשת צו בא להודיענו הכתוב אופן הקרבת
קורבנה של כל העדה, שהוא –"עולת התמיד",
והיא מתחילה את כלל הקורבנות של כל אחד ואחד מבני העדה .
בפרשת
ויקרא למדנו, שלאחר חורבן בית המקדש, התפילה באה במקום הקורבנות. לכן, כמו ש-עבור
קורבן-יחיד לא נקבע זמן מיוחד, כל אחד מאתנו יכול לפנות בתפילת יחיד ל-בורא העולם
בכל עת, ככתוב: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהלים פרק קיט
פסוק קסד) והקב"ה ישמע תפילתו, ככתוב: "בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי
צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי" (תהילים פרק ד' פסוק ב ').
אולם
תפילת-ציבור היא תפילת-חובה,
ונקבעו לה זמנים מיוחדים, ואנו נלמד אותם מאופן הקרבת קורבנות. עת הקרבתם נקבעה
מראש (קורבנות תמידיים) והם:
עולת התמיד, זמן הקרבתה ערב ובוקר – מזה אנו מקישים לשתי תפילות חובה – תפילת ערב ותפילת בוקר;
קורבן מוספי השבת – תוספות לתפילת שבת (עניין השבת) שבאה אחרי תפילת חובה, כמו שבא
מוסף עולת שבת אחרי עולת התמיד;
מוספי ראשי חודשים – תוספות לתפילת ר"ח שבאה אחרי תפילת
חובה, כמו שבא מוסף ר"ח אחרי עולת התמיד;
מוספי מועדים – תוספות לתפילות המועדים (עניין המועד)
בתפילת-החובה;
קורבן פסח – מועדו נקבע בערב – גם בתפילת ליל פסח תוספות החג ו-הגדה
נקראים בלילה;
כמו
שאמרנו קודם, בין באמצעות הקורבנות בין באמצעות התפילה, בני-ישראל יכולים להיטהר
מחטאותיהם ובאמצעותה להיות כ-מלאכים בעולם השפל. כמו כן, נראה בפרשת השבוע מבואר
על הכוהנים: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ
שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם
כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת-יֶדְכֶם" (ויקרא פרק ח פסוק לד) – שאחרי שבעת ימי מילואיהם נהיו זכי-חומר
כמו מלאכים בעולם הזה.
לכן,
גם לנו יש זכות להיות טהורים באמצעות תפילה התרחקות מחטאים, כאשר התפילה באה במקום
הקורבנות ומזכה את נפשנו וגופינו מכל העוונות (בתנאי שלא נשוב לעשות אותם יותר).
מכאן
אנו לומדים על חשיבות התפילה וחיוב
כל תנאיה. כל אחד ואחד מהתנאים האלה חשוב, כמו שהיו חשובים כל אחד ואחד מ-תנאי
הקרבת-הקורבנות, המפורטים בתורה. לכן, חשוב שנתרכז בזמן התפילה, לא נדבר אנחנו
בעצמנו ולא נתן לדבר לאחרים למען כבוד התפילה והתורה. אז נזכה כולנו ב-זיכוי הנפש
ובזיכוי הגוף. ואז נדמה בע"ה לכוהנים, ונהיה כמו מלאכים בעולם הזה, שכולו
אהבה, ככתוב "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת" (מלאכי פרק ג פסוק ד) .
ברוך ה' לעולם , אמן ואמן .